Logo_Heb_press1

 

ההיסטוריה של יהדות רומניה בת מאות השנים, הינה היסטוריה של יצירה תרבותית, מדעית, קהילתית, הנהגתית ודתית עשירה ברומניה ובארץ ישראל ושל תרומה אדירה לציונות ולמדינת ישראל.
זוהי היסטוריה של הישגים ושל טרגדיות, של שואה במלחמת העולם השנייה ושל תקומה והצלחה במדינת ישראל המתפתחת - החל משלב הציונות המעשית ועד היום – עת בה 40 מחתני וכלות פרס ישראל הם ממוצא רומני וזהו רק חלק מההוכחה הניצחת להישגים שלנו.
התפקיד שארגון א.מ.י.ר. לקח על עצמו הוא להנציח את המורשת של הקהילה המפוארת בראייה לטווח ארוך ע"י בניית מוזיאון להיסטוריה של יהדות רומניה בראש פינה, ולהדגיש את תרומת העלייה הרומנית למדינת ישראל באמצעות מגוון פעילויות, שיתופי פעולה, יוזמות, וכינוסים חשובים.
אתר א.מ.י.ר. מהווה עבורנו כלי ליצירת הקשר ההדדי בין העשייה שלנו לבין הציבור הרחב ובכללו - קהילת יוצאי רומניה בישראל, יהודי רומניה בארץ המקור והיהודים יוצאי רומניה ברחבי העולם למטרת שימור הסיפור המיוחד והמרגש של יהדות רומניה.
בברכה
מיכה חריש, יו"ר



השואה ברומניה

ההתחלה

מסעות הרצח ההמוני של הרומנים בטרנסניסטריה  1941-1942 / ז'אן אנצ'ל

טרנסניסטריה הוא אזור ששימש זמן רב מרכז של חיי רוח וחיי קהילה יהודיים.
זהו שם חלקה של אוקראינה שהבטיח היטלר למרשל יון אנטונסקו כגמול על השתתפותה של רומניה במלחמה נגד ברית המועצות.

 

v על-פי נתוני מפקד האוכלוסין הסובייטי מ 1926 מנתה אוכלוסיית האזור 2.5 מיליוני נפשות-  רובם אוקראינים ורוסים. כמו כן, נמנו כ 300,000 יהודים, 290,000 רומנים ו- 125,000  גרמנים.

 v המשטר הסובייטי לא הצליח למחות לחלוטין את הרגשות הלאומיים היהודים.

כשנכנסו כוחות הצבא הרומניים-גרמניים לאזורים אלו ב – 1941 האוכלוסייה היהודית שם הזדהתה כבעלת זהות לאומית יהודית ברורה.

אף שמרבית היהודים המקומיים יכלו לנוס על נפשם בתקופת הזמן הקצרה שבה עדיין היה

הדבר בגדר האפשר, כשבועיים-שלושה לפני כניסת כוחות הצבא הגרמניים-רומניים, הם לא עשו כן. לא היו בידיהם כל ידיעות על התנהגות הנאצים כלפי היהודים.

הצבא הגרמני שהתקדם במהירות נע מצפון לדרום במבנה קשת שהחלה בסביבות לבוב ונמתחה כלפי מטה עד לים השחור. כך נחסמה עד מהרה כל אפשרות למנוסה המונית של יהודים ושאינם יהודים גם יחד.

נוסף על כך, ההמולה הכללית ששררה באותה עת מנעה פינוי מאורגן של מאות אלפי יהודים ברכבות. השלטונות הסובייטיים לא העניקו כל עדיפות לפינוי יהודים.

v באשר לטרנסניסטריה עצמה יש לציין כי הסכם טיגיניה שנחתם ב – 30 באוגוסט 1941 בידי נציג המטה הכללי הרומני, גנרל טטארנו ונציג הוורמאכט, גנרל האוף,  אפשר נוכחות יחידות גרמניות בטריטוריה רומנית כבושה לשם ביצוע משימות מיוחדות.

סעיף 7 בהסכם עסק בגורל היהודים במחנות ובגטאות שבבסרביה ובבוקובינה

v איתור היהודים המקומיים

בפיקודו D בטרנסניסטריה בוצע רצח העם בשלבים:

ראשית בידי יחידות של איינזצגרופה של קולונל אוטו אולנדורף. יחידות אלו חברו לחיילים מן הארמיה הגרמנית ה- 11 ומן הארמיות הרומניות השלישית והרביעית.

במעשי ההרג השתתפו חיילים גרמנים לצד רומנים.

מספרם המדויק של היהודים שנרצחו בידי האיינזצגרופה אינו ידוע. אך על סמך עדותו של

אולדנדורף הגיע מספרם לעשרות אלפים.

עובדה נוספת שאין עליה עוררין היא כי רוצחי איינזצגרופה לא הצליחו להרוג את כל

היהודים המקומיים בטרנסניסטריה;  גודל המשימה, גודל האזור והצורך להישאר בקרבת

פלוגות הסער – כל אלה מנעו מהם להשלים את המשימה.

v עם תום גל הטבח הראשון שביצעו יחידות האיינזצגרופה ולאחר העברתם לצדו האחר של הבוג,  שבו הניצולים היהודים שהסתתרו בין האוקראינים ביערות או במקומות מסתור שונים לבתיהם ההרוסים.

v על-פי חישובים המבוססים על דוחות הז'נדרמריה והשלטונות הרומניים בטרנסניסטריה ועל סמך עדויות של יחידים, נותרו כ- 45,000  יהודים במחוז הצפוני ובמחוז המרכזי של טרנסניסטריה: מוגילב, טולצ'ין, ימפול, בלטה וריבניצה.

באותה עת היו במחוזות האחרים של דרום טרנסניסטריה יותר מ - 45,000 יהודים.

v בין החודשים אוקטובר ודצמבר רוכזו הניצולים היהודים מדרום טרנסניסטריה במחנות המוות הרומניים על גדת נהר הבוג.

v פקודות הקבע של הצבא נוסחו בצו מס' 1 שנחתם בידי הגנרל הרומני הוגו שוואב.

צו זה, שהופץ ברחובות ברומנית, בגרמנית וברוסית פירט בין השאר את המדיניות כלפי היהודים:

Û היהודים יחיו בגטאות, בקולוניות, במחנות עבודה.

Û כל יהודי המצוי כיום באזור טרנסניסטריה שלא יתייצב בפני השלטונות בתוך עשרה ימים מיום פרסום צו זה לשם קביעת מקום מגוריו, יוצא להורג.

Û על היהודים נאסר לעזוב את הגטאות, את מחנות העבודה ואת השיירות ללא אישור מן השלטונות.  כל המפר צו זה ייענש בעונש מוות...

Û כל יהודי המובא לטרנסניסטריה שינסה לחצות או יחצה את הגבול לרומניה בלא אישור השלטונות, יוצא להורג.

Û כל מי שייתן מחסה ליהודים... צפוי לעונש מאסר של 3-12 שנים ולקנס הנע בין 100 ל 200 מארקים.

v משלהי יולי 1941 ועד אביב 1943 נוידו כ 300,000 יהודים - הן מקומיים והן תושבי רומניה, ממקום למקום בשיירות שנדדו ברחבי טרנסניסטריה בהתאם לתכנית הכללית שגיבש מטה הצבא הרומני.

v כאמור, תוכן הפקודות שנתן אנטונסקו בעל-פה לאלכסיאנו אינו ידוע, אולם בדוחות ששלח לאנטונסקו שילב המושל רמיזות אחדות באשר לנקודות שנדונו בשעתו.

ניתן לשחזר, בקווים כלליים את הפקודות שניתנו לאלכסיאנו וכן את מצב הדברים בסתיו ובחורף 1941 שהוביל להחלטה לרצוח יותר מ 200,000 יהודים בחורף 1941-1942.

מנתונים רשמיים של רומניה עולה כי במהלך סתיו וחורף 1941 חלפו דרך חמש נקודות החצייה על פני הדנייסטר 118,847 מגורשים. החלוקה הייתה כדלהלן:

 55,913 דרך מוגילב, 35,276  דרך ימפול, 24,570 דרך ריבניצה, 872 דרך טירספול ו- 2,216  דרך אובידופול יסקה.

v ב- 17 באוקטובר 1941 לאחר נפילת אודסה שלח גוסטב ריכטר, נציגו של אייכמן ברומניה, מזכר לממונים עליו ובו דיווח כי המרשל אנטונסקו הורה על ריכוזם ועל השמדתם של 110,000  יהודים מבסרביה ומבוקובינה בשני יערות סמוך לבוג.

v מרגע שנכשלה התכנית להעביר את היהודים לרשות הגרמנים מעבר לבוג היה על אנטונסקו להחליט מה לעשות ביותר מ 70,000 היהודים הנותרים-  רובם חולי טיפוס. ההחלטה לרצוח עשרות אלפי יהודים בבוגדנובקה ולאחר מכן בדומנבקה נתקבלה על-ידי הממשל בטרנסניסטריה באישורו של אנטונסקו.

v בינואר 1942 כשהגיעו אל קצם הגירושים הגדולים מבסרביה, מבוקובינה וממחוז דורוהוי, היו מרבית המגורשים מרוכזים באזור באזור גולטה ובשלושה מחוזות: מוגילב, טולצ'ין ובלטה.

v לאחר הריגת היהודים בגולטה קיבל אנדרוסין פקודה בכתב בחתימת סגן הפרפקט פאדורה לירות בכל היהודים במחנה בוגדנובקה.

אנדרוסין הגיע לבוגדנובקה ב- 20 בדצמבר בשעה 09.00 בבוקר, והודיע למלינסקו כי יש בידיו צו כתוב המורה לירות בכל היהודים.

v חשוב לציין כי כתבי האישום והעדויות מפי הניצולים המעטים אישרו כי מעשה הרצח היה מבצע רומני מיסודו: הגרמנים לא התערבו וכל צוות גרמני לא נכח במהלך מעשי ההריגה.

 

 לסיכום, חשוב לציין כי כל המידע האיום הזה על טבח היהודים בטרסניסטריה מצוי כל כולו במסמכים רשמיים שרשמו המפקדים הצבאים, הפרפקטים, המושל ומשרד ראש הממשלה.

המדינה הרומנית והממשל בטרנסניסטריה הם האחראים למותם של לפחות רבע מיליון יהודים במהלך החורף הנורא של  1941-1942.

 *** המידע לקוח מתוך "בשביל הזיכרון", 38, 2000, עמ' 23-37

למידע נוסף :  

# דו"ח  וועדת אלי ויזל 

# מוזיאון השואה בוושינגטון 

# סרט וידאו המסביר על אחד הימים הנוראים בשואה - פרעות יאשי  

.