Logo_Heb_press1

 

ההיסטוריה של יהדות רומניה בת מאות השנים, הינה היסטוריה של יצירה תרבותית, מדעית, קהילתית, הנהגתית ודתית עשירה ברומניה ובארץ ישראל ושל תרומה אדירה לציונות ולמדינת ישראל.
זוהי היסטוריה של הישגים ושל טרגדיות, של שואה במלחמת העולם השנייה ושל תקומה והצלחה במדינת ישראל המתפתחת - החל משלב הציונות המעשית ועד היום – עת בה 40 מחתני וכלות פרס ישראל הם ממוצא רומני וזהו רק חלק מההוכחה הניצחת להישגים שלנו.
התפקיד שארגון א.מ.י.ר. לקח על עצמו הוא להנציח את המורשת של הקהילה המפוארת בראייה לטווח ארוך ע"י בניית מוזיאון להיסטוריה של יהדות רומניה בראש פינה, ולהדגיש את תרומת העלייה הרומנית למדינת ישראל באמצעות מגוון פעילויות, שיתופי פעולה, יוזמות, וכינוסים חשובים.
אתר א.מ.י.ר. מהווה עבורנו כלי ליצירת הקשר ההדדי בין העשייה שלנו לבין הציבור הרחב ובכללו - קהילת יוצאי רומניה בישראל, יהודי רומניה בארץ המקור והיהודים יוצאי רומניה ברחבי העולם למטרת שימור הסיפור המיוחד והמרגש של יהדות רומניה.
בברכה
מיכה חריש, יו"ר



עצרת מרכזית שנתית לציון שואת יהדות רומניה 2017 ביד ושם

ב – 09.07, ערך ארגון א.מ.י.ר. – ארגון מאוחד של יוצאי רומניה בישראל - עצרת מרכזית שנתית לציון שואת יהדות רומניה זו השנה השנייה ברציפות והפעם בסימן: "והגדת לבנך!" בהשתתפות בני הדור השלישי והרביעי ועם דגש על יום השנה למותו של אלי ויזל ז"ל ועבודתו העניפה של ההסטוריון, ד"ר ז'אן אנצ'ל.

800 איש מכל רחבי הארץ – בני גילאים שונים : מילדים ונערים ועד למבוגרים - התכנסו אתמול בסמוך לאנדרטת הפרטיזנים ביד ושם מתוך רצון לכבד פרק כאוב בהסטוריה של קהילת יהדות רומניה שאירעה בזמן מלחמת העולם השנייה : השמדתה של כמחצית מהקהילה הגדולה של יהודי רומניה שכללה 850,000 איש ערב מלחמת העולם השנייה והייתה באותם הימים לקהילה השלישית בגודלה באירופה.

בעצרת נכחו נציגי הנהלת הקהילות היהודיות ברומניה, ראשי קהילות יהדות רומניה בארץ, חוקרים, הסטוריונים, אנשי 'קריטטה', קונסול שגרירות רומניה בישראל, שורדי שואה שרשמו נוכחות מרשימה בהבאת ילדיהם ונכדיהם, נציגי 'יד ושם', רבנים ומכובדים.

לאחר דברי פתיחה מרטיטים של בני הנדל – איש קול ישראל לשעבר ובן לשורדי שואה מרומניה בעצמו - עלה לבמה יפים רוזנברג שהוריו ניספו בשואה ואמר 'קדיש'. אחריו עלה הרב, אלחנן גוטמן, שריגש את הקהל עם אמירת 'אל מלא רחמים'.

אחד מרגע השיא בעצרת נרשם כאשר עלו שישה נערים ונערות בני דור 3 ו – 4 של שורדי שואה והניחו זרים לפי הקהילות שמשפחתם מייצגת (יאשי, בוקובינה, בסרביה, בוקרשט, דורוחוי וצפון טרנסילבניה).

שעיה בן יהודה – מנהל אגף קשרי חוץ ביד ושם עלה לשאת דברים בשם הארגון אותו הוא מייצג וסיפר על הקשר המשפחתי לשואת יהדות רומניה ועד כמה רואה מוסד יד ושם את חשיבותה של העצרת המתקיימת ביוזמת ארגון א.מ.י.ר. כחשובה. הוא ציטט מדבריו המפורסמים של אלי ויזל ז"ל : "לשכוח את המתים שווה ערך ללהרוג אותם פעם נוספת", אמר והוסיף: "זאת לא ניתן שיקרה".

מיכה חריש – יו"ר ארגון א.מ.י.ר. הסביר בדבריו את מורכבות הפעילות של וועדת יד ושם שהוקמה בתוך הארגון במטרה לקדם את קיום העצרת ואת נראותה של שואת יהדות רומניה בכל דרך ואמצעי בשיתוף עם יד ושם כמו גם על הקשר האמיץ בין עצרת זו ליתר פעילויות הארגון משך כל השנה. יוחנן רון-זינגר – שורד שואה ויו"ר וועדת יד ושם בתוך ארגון א.מ.י.ר. שהוביל בהתמדתו את המהלכים לקיום עצרת שכזו, עלה לבמה והודה לכל העוסקים במלאכה מתוך יד ושם ומתוך ארגון א.מ.י.ר. ושמח על שהסתייע להגיע לרגע מכונן שכזה בתולדות הנצחת הקהילה. ד"ר אאורל ויינר – יו"ר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה  - שהגיע במיוחד מרומניה בשביל להשתתף בעצרת מלווה ברעייתו, סיפר לנוכחים אילו פעולות נעשות במקביל ברומניה על ידי הפדרציה לשימור זיכרון השואה וכיצד שיתוף הפעולה ההולך וגדל עם ארגון א.מ.י.ר. מועיל ומפרה לשני הצדדים.

את האתנחתא המוסיקלית סיפק הכנר, סניה קרויטור, עם מגוון יצירות יהודיות.

את פרק ההרצאות סיפקו שניים :

ראשית, עלתה ד"ר גלי מיר-תיבון, הסטוריונית העוסקת בחקר השואה, דור שני לשורדי שואה מטרנסניסטריה ומחברת הספר: "רשימת האימהות" אשר עניינה את הקהל בדבריה כאשר הסבירה כיצד הסיפור של אימה והנתונים אותם הציג לראשונה ההסטוריון, ז'אן אנצ'ל, הניעו אותה לחקור ולהתעמק בסיפור שואת יהדות רומניה וסיפור הנשים בפרט.

אחריה עלה ההסטוריון, ד"ר רפי ואגו, מאוניברסיטת ת"א שהוא גם היועץ האקדמי של ארגון א.מ.י.ר. ומתמחה בהסטוריה של מזרח אירופה שנטל חלק בוועדת ויזל לחקר השואה, וריתק את הנוכחים כאשר ערך השוואה מלומדת בין דרכו ועבודתו של חתן פרס נובל, אלי ויזל ז"ל, לבין ההסטוריון המוערך, ד"ר ז'אן אנצ'ל ז"ל.

בין דבריו סיפר: "ב - 11.11.2004 בטקס מרשים ומרגש בארמון הנשיאות של רומניה, ארמון COTROCENI הגיש אלי ויזל לנשיא רומניה דאז, יון איליאסקו, את דו"ח הוועדה לחקר השואה ברומניה בראשה הוא עמד... באותו מעמד בקולו המרשים והמעורר אמר אלי ויזל, בין היתר : "זכרו, לא כל הקורבנות היו יהודים, אבל כל היהודים היו קורבנות". המבוכה על פני נציגי הממשל והציבור הרומני הייתה ברורה, והדומייה הייתה מוחלטת לאור דברי תוכחה קשים וכנים אלו. הוא סיים את דבריו באמרו, "עבורנו, חברי הוועדה זאת הייתה משימה קדושה - לכבד את האמת על ידי זיכרון המתים. עבורם זה כבר מאוחר מדי, אבל לא עבור ילדיהם ועבורנו. "

בספרו המונומנטאלי של ז'אן אנצ'ל על תולדות השואה ברומניה בהוצאת "יד ושם" הוא כתב – "ההשתתפות הרומנית בהשמדת העם יהודי נעשתה תוך בחירה חופשית, על סמך אידיאולוגיה אנטישמית שקדמה לגזענות הנאצית ולא בעקבות לחץ גרמני ואיומים. ואילו כאשר הגיע ממשל אנטונסקו למסקנה כי חיסול היהודים שנותרו בשטחו אינו משרת עוד אינטרסים לאומיים רומנים כפי שהוא הגדיר אותם, הפסיק את החיסול למרות הלחצים הגרמנים ובניגוד להם. "

עוד הוסיף כי : "שואת יהודי רומניה הייתה זקוקה ל"כרוניקר" של השואה ברומניה. אנצ'ל הציב לעצמו מטרה עבורה עמל לפחות 3 עשורים, עם כוח עבודה והתמדה שמעטים היו כמוהו- להעלות על המפה את גורלם של יהודי רומניה, להתגבר על השקרים, ההטעיות, ההסתרות, ההכחשות, וגם להתגבר על השתיקה אשר אפפה את הנושא בארץ ולא זכתה לעידוד של גורמים שונים. במשך שנים לא היה מספיק תיעוד, הארכיונים ברומניה היו סגורים, וגם לאחר מהפכת 1989 הדברים זזו לאט. ז'אן אנצ'ל פעל רבות בצינורות שונים על מנת לדלות ולגלות חומרים חדשים ואחר כך לשלבם בתוך המחקרים שלו. הוא חתר בצורה כמעט אובססיבית לבנות תמונה שלמה ומפורטת ככל שניתן מחלקים אשר עמדו לרשותו, ולא בכדי אמרו קולגות רבות כי מחקרו הוא מן המפורטים ביותר שנכתבו עד כה בתולדות השואה."

בסיום העצרת עלתה הזמרת, רוני דלומי, והנעימה את אוזני הקהל בשירים המתאימים למעמד.