להווי ולכל היבטי הפולקלור באשר הם – האמונות, המסורות (מנהגי חגים, אוכל, מוסיקה, ריקודים, תלבושות), נרטיבים כמו מעשיות, אמרות  וסיפורי קהילה, ועד לאומנויות – השפעה מכרעת לביסוסה של קהילה. 
ואכן, לקהילה היהודית ברומניה היו שלל השפעות מארץ המקור ומחיי המשפחה והקהילה הסובבים שחלקן הניבו המשכיות בארץ ולדורות הבאים וחלקן נשאר כזיכרון מתוק או אנקדוטה.

אנו ננסה להביא כאן מבחר מאפיינים, זיכרונות ומידע ונשמח גם לקבל מכם – הגולשים שלנו – חומרים נוספים, תמונות ורעיונות.
הכל על מנת שנוכל להעשיר את המידע המצטבר על הקהילה המופלאה שלנו. (לשליחת חומרים, הנכם מוזמנים לכתוב ל….)

הבה נצא במחול

ריקוד ה"הורה"

איזה ריקוד מכירים כולנו היכול לאפיין יותר מה"הורה" דווקא את הישראליות במיטבה?!
ישנם סוגים שונים של הורה. ניתן למצוא מחולות מעגל או שרשרת הנושאים שם זה ומגוון ריקודי עם הכוללים את עיקרון התנועות והמוזיקה של הנעימה שקיבצה סביבה אלפי ישראליים מכל הקשת החברתית.

מקורות

מקור ההורה במחול עם וולאכי ובמחולות עם בלקניים. במקורה מגיעה מאיזורי רומניה השונים וסביבתה.

הצורה הבסיסית של ההורה ברומניה ובארצות הבלקן הייתה מעגל.

ריקוד ההורה באזורים אלו שימש כדי לסמל תפקודים חברתיים  ואתניים כחלק ממעגל החיים: נערים בגיל ההתבגרות שנכנסים למעגל ההורה כסימן לכניסתם לעולם המבוגרים, אצל נערות, השתתפות בריקוד זה העידה על בשלות לנישואין, אדם אשר סיים את תקופת אבלותו הצטרף למעגל הרוקדים כחלק מטקס הסיום וכן הלאה.

ההורה התחילה  בתנועות הנוער היהודיות החלוציות בחו"ל, ומתנועות אלה הגיעה מאוחר יותר אל המתיישבים אשר החלו להיאסף בארץ ישראל, בזמן העלייה הראשונה – עם הראשונים שהגיעו מרומניה ויישבו את המושבות הראשונות: ראש פינה, זכרון יעקב, ראשון לציון ויסוד המעלה.

צורתו של ההורה, התאימה לערכים בהם האמינו – המעגל מסמל שוויון ושותפות בין הרוקדים – אין סולנים ואין מוביל.

ואי אפשר בלי האוכל מבית אימא

החל מהמאכלים היהודיים המסורתיים של מזרח אירופה שלא פסחו גם על רומניה והיהודים שהתגוררו בה ועד לגרסאות מקומיות למאכלים ספציפיים שלא פעם היו קצת שונים מאזור לאזור.

לאוכל ולארוחות המשפחתיות יש את אלמנט "מדורת השבט" ותמיד יימצא כמקרב, מאחד, מהנה וחשוב מכל: טעים !

יש אנקדוטות כמו בסיפוריו המשעשעים של יואל ריפל, כגון: "לשולחן" או "עצומה להענקת פרס ישראל לאוכל הרומני" 🙂

ויש מבחר מתכונים הלקוחים ממקורות שונים.

ואפילו יצאו עד כה בארץ שני ספרים מכוננים בהיבט זה:
האחד – של מירי ליבוביץ' שרוסטר: "אוכל רומני מבית טוב" שהיה לרב מכר ומחולק כמו תפריט רב גוני בתוספת זיכרונות מבית אמא,
והשני – "מסע בטעם רומני" של נעמי דרוקמן המחולק על פי אזורים גיאוגרפיים עם הסברים מלומדים וחוויות מהילדות.
שניהם, ללא ספק, מומלצים בחום.

ומה עם הווי, סיפורים והומור?

לכולנו חוויות – גדולות כקטנות – ומגוון סיפורים על המסורת המשפחתית הפנימית ועל מנהגים שאמצנו מבית וממשיכים להנחילם לדורות הבאים.

חלקם מצחיקים עד מאוד, חלקם עצובים וחלקם פשוט מרתקים ונשמעים כפנטזיה אך קרו במציאות .

לפני מס' שנים, פנה ארגון א.מ.י.ר. לסטיריקן האהוב, יואל ריפל, שכתב תכנים למיטב כוכבי הבידור הישראליים וביקש ממנו ליצור בלוג על זיכרונות מבית אמא באתר הארגון – בו יוכל להעלות בכל פעם פוסט עם חוויה או זיכרון אחרים. 
ריפל הסכים, הבלוג יצא לדרכו וזכה להצלחה כבירה.
לאור דרישת הקהל, התוצאה הייתה יציאתו של ספרו, "אנחנו הרומנים" (כשם המקאמה שכתב ואותה תוכלו לשמוע בוידאו שמתחת) שזכה להיות רב מכר ויצא כבר במהדורתו הרביעית.
זוהי אסופה של מיטב הפוסטים שפורסמו באתרנו ושימח את כל קוראיו.

מגוון סרטונים שיחממו את הלב ויעלו חיוך

נגן וידאו
נגן וידאו
נגן וידאו
נגן וידאו
נגן וידאו