מאת: מקבץ נתונים

לפני שהתחילה העלייה הראשונה, כבר היו בשלוש "ערי הקודש": ירושלים, צפת וטבריה, יותר מ-1,500 יהודים אשכנזים יוצאי רומניה ועוד כ-800 עד 1,000 יהודים יוצאי בסרביה ובוקובינה.  יהודים אלה התערו ביישוב הישן והפכו חלק נכבד ממנו.

בצפת, למשל, היוו יוצאי רומניה 23% מהאוכלוסייה "האשכנזית" ואכלסו ארבעה בתי מדרש, שנקראו על שם ישובי המוצא הרומניים: רומאן, בוטושאני, שטפאנשטי ובוחוש:

בנוסף לאלה היה גם מספר לא גדול של יוצאי רומניה "ספרדיים", שהצטרפו לכולל הספרדי‏.

אכזבת היהודים מהמצב ברומניה בסוף המאה ה – 19, הביאה לחיפוש אפיקים לחיים חדשים, מחוץ לרומניה.

ב – 1873, בקומונה (מועצה אזורית) ניקולשט (Nicoleşti) וכן בעיירה טקוץ' (Tecuci) שבאותו מחוז, קמו האגודות הראשונות של חיבת ציון, שמטרתן הייתה התכוננות לעלייה לארץ ישראל. אגודה דומה, שקמה במוינשט, שלחה ב- 1875 את דוד שוב עם שני מלווים, לחפש דרכים לרכישת אדמות והתיישבות בארץ ישראל.

הפתרון הציוני, ולגל הגירה, שחלק קטן ממנו (4,000 עד 1907) פנה לארץ ישראל. בסוף 1881 התקיים 'קונגרס פוקשאני' – בו לקחו חלק נציגי אגודות חובבי ציון ברומניה שאיגדו 70,000 יהודים.

(*) מיהדות רומניה יצאו הנחשונים (32 משפחות) של העלייה הראשונה שייסדו את ראש פינה וזיכרון יעקב.

בין עולי רומניה היו אישים בולטים כמו : בני משפחת אהרונסון, מרדכי ברנשטיין וישראל טלר.

עד סוף 1882 הגיעו לארץ ישראל כ – 1,332 מתיישבים חדשים מרומניה. גם בבנייה היום יומית של היישוב העברי בארץ ישראל לקחו חלק יוצאי רומניה ואפילו הבית הראשון של תל אביב נבנה על ידי ראובן ובקה סגל, מיוצאי רומניה.

חשוב להדגיש כי ראשוניות העלייה מרומניה באה לידי ביטוי במובן הכרונולוגי, הכמותי והאיכותי.

גם לאחר קום המדינה לא ראו יהודי רומניה את מדינת ישראל כמקום להגירה אלה ברובם הגדול קשרו את גורלם לקיום המדינה.

 

הבולטות של היהודים מרומניה החל מהעלייה הראשונה ועד היום היא באופן המושלם בו השתלבו בחיי המדינה ותרמו לבניין הארץ, לחקלאות, לתעשייה, למדע, לתרבות ולרוח, לתחום התעשיות עתירות הידע, מחקר הרפואה, המשפט והחקיקה, ההנהגה המוניציפאלית, לביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה ולתחום האקדמיה.

יהודי רומניה, כקבוצה, היו משכילים מהממוצע ברומניה בתקופתם והיוו אחוז נכבד, הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה, בחוגים המשכילים של רומניה.

עם בואם ארצה, הביאו יהודי רומניה גם את התרבות הרומנית, שהייתה לחלק בלתי נפרד מהווייתם.

תרבות זו באה לידי ביטוי במגוון דרכים, החל ממסעדות רומניות וכלה ביצירות ספרותיות בשפה הרומנית, יצירות שנכתבו בישראל.

יוצרים יהודים בשפה הרומנית, שהגיעו ארצה בגיל מבוגר, התקשו לשנות את שפת היצירה והמשיכו ליצור ברומנית – חלק מיצירות אלה זכה לצאת בדפוס בארץ וחלק ראה אור בעיתונות הרומנית-ישראלית הענפה.

שגשוג היצירה הספרותית בשפה הרומנית בישראל הוביל ליצירת חוגים תרבותיים העוסקים בכך ואף מעניקים פרסים רבי ערך ליוצרים נבחרים.

 בין השמות הבולטים הרבים בעשייה של יהדות רומניה בישראל, ניתן למצוא את :

אלי ויזל ז"ל– חתן פרס נובל לשלוםהשחקנים – יעקב בודו, רמי ברוך, ג'טה מונטה, סנדרה שדה, ליא קניג, מוסקו אלקלעי ז"ל, שולי רנד, מרים זוהר, רוזינה קמבוס ז"למראשי ענף המחול בארץ – יוסף כרמון, הבמאי והמורה למשחק – ניקו ניתאי,
הבדרנים – צביקה הדר, ננסי ברנדס, עו"ד יואל ריפל, במאי הטלויזיה והקולנוע – אנדריי קלרשו ז"ל, מייסדת סינמטק ירושלים וארכיון הסרטים – ליה ואן ליר ז"ל, במאי הקולנוע המצליח – אבי נשר, הכנר הבינלאומי – מירל רזניק, הפסנתרנית – מירי רזניק – וולף, הסקסופוניסט – פטר ורטהיימר, הזמרים – מתי כספי, שלמה ארצי ועוזי פוקס, זמר הטנור – גבי שדה, הגיטריסט – בלדי אולייר, המנצח – דן אטינגר, ראשי הערים בעבר ובהווה – יעקב טרנר, מאיר ניצן, אפי שטנצלר, ראובן בן שחר, רן קוניק ומנחם אריאב ז"ל, נציגים בכנסת, דוגמת: קולט אביטל, אילן גלאון, ישראל כץ ויצחק ארצי ז"ל, אישים ומכובדים בתעשייה בארץ, כגון: האחים עופר ז"ל וברונו לנדסברג ז"ל, אבי תורת ההיי טק – עוזיה גליל, ביטחוניסטים כמו: הרמטכ"ל לשעבר – בני גנץ, דני יתום, אהרון זאב פרקש, משה נתיב ז"ל, מנדי מרון ז"ל, טובי האמנים : מרסל ינקו, נחום גוטמן וראובן רובין, הסופרת – נאווה סמל, הדוגמנית הבינלאומית – מיכאלה ברקו, הספורטאים – מיקי ברקוביץ' ואייל ברקוביץ', אנשי התקשורת המובילים – מיקי חיימוביץ', דני קושמרו, טלי מורנו, אטילה שומפלבי ועודד בן עמי ועוד רבים וטובים נוספים….

לסיכום,
מראשית העלייה הראשונה ועד היום עלו מרומניה מעל ל – 400,000 איש – מה שהופך אותם לקהילה (עדה) השנייה בגודלה בארץ –אותה מפארים אישים נכבדים בכל תחומי העשייה, 40 חתני וכלות פרס ישראל שזכו בפרסים מכובדים ובעלי שם עולמי ואחרים: בעלי משרות בכירות בכל החברות הגדולות במשק, בספורט, בכלכלה, בצבא ובתעשיות הביטחוניות, במוסדות האקדמיים הנבחרים ובכנסת ישראל.

 

*** לקוח מתוך נתונים הסטוריים ופרסומים אקדמיים.