28/06/1940
ברית המועצות מספחת את בסרביה וצפון בוקובינה מרומניה; בעקבות הסיפוח – גל פרעות ביהודי רומניה
עם סיפוח צפון בוקובינה ובסרביה לברית המועצות ביוני 1940, נסוג הצבא הרומני.
החיילים הרומניים הנסוגים פגעו באוכלוסיה המקומית ובעיקר ביהודים, כי האשימו אותם באהדה לקומוניזם ולסובייטים ובהתגרות תוקפנית בחיילים הרומנים.
בתקופה זו, בלי קשר עם הנאצים, רצחו יחידות של צבא רומניה מאות יהודים:
ב-30 ביוני 1940 נרצחו בדורוחוי שעל גבול בוקובינה, כ-200 יהודים בידי גדוד רומני שנסוג מבוקובינה. גדוד הרגלים 16 בפיקודו של הרב-סרן האנטישמי ואלֶריוּ קארפּ שנסוג דרומה מבוקובינה הצפונית לכיוון פאלטיצֶ'ן (Falticeni) רצח בעינויי תופת עשרות יהודים.
הרציחות לא פסקו גם אחרי יציאת הצבא הרומני מהשטח שנמסר לסובייטים, והשתתפו בהן גם גדודי חיל רגלים אחרים. גם חיילים יהודים בצבא הרומני סבלו השפלות ועינויים מידי החיילים הרומנים וכמה מהם אף נרצחו.

08/08/1940
חוקי גזע אנטישמיים ברומניה – "תקנון היהודים"
ב-8 באוגוסט 1940 נחקק ברומניה חוק מיוחד, 'תקנון היהודים', בניסיון להתקרב לגרמנים. החוק ביטל את זכויות האזרח של רוב היהודים ואסר על נישואי תערובת.
היהודים – כציבור – הואשמו באחריות לאסונות שפקדו את העם הרומני ואת מדינתו, לפי שהיהודים הם, כך נאמר, קומוניסטים, משרתי האינטרסים של ברית-המועצות.

07/10/1940
הסכמת רומניה לכניסתו של הצבא הגרמני
באוקטובר 1940 נכנסו לתחום רומניה 12 דיוויזיות גרמניות.
היטלר הציג אותן לא כצבא כיבוש אלא כשלוחה של המשלחת הצבאית הגרמנית שנשלחה לרומניה חודש לפני כן.
היטלר ביקש לשמור על מראית עין של עצמאות רומנית עקב הכרת מעמדה החשוב של רומניה בבלקנים, וכדי לא ליצור רושם שלילי על שותפותיה של גרמניה באזור, האיטלקים והסובייטים. לאחר כחודש וחצי הצטרפה רומניה לציר ברלין-רומא-טוקיו.

21/01/1941
מהפכת "משמר הברזל"; פרעות ביהודי רומניה
ב-21-23 בינואר התמרד "משמר הברזל" וניסה לתפוס את השלטון ברומניה.
המרד לווה בפרעות ביהודי בוקרשט. אנשי "משמר הברזל" וכן כנופיות בריונים, פורעים תושבי הפרברים וצוענים התנפלו על שכונות היהודים, רצחו 127 יהודים והרסו ושדדו חנויות ובתים. לאחר מספר ימים דיכא הצבא את המרד.
היטלר התייצב לצד יון אנטונסקו והצבא בדיכוי המרד, כדי לרכוש את תמיכתה של רומניה בגרמניה לקראת הפלישה העתידית לברית המועצות.

05/02/1941
חקיקה אנטי יהודית ברומניה, בסיוע גרמני
בחודשים שבין דיכוי "מרד הליגיונרים" שחל בסוף ינואר ועד תחילת המלחמה נגד ברית המועצות, נחקקה שורה של חוקים נגד היהודים.
משרד החוץ הגרמני שלח לרומניה יועץ מיוחד ל"בעיית היהודים", גוסטב ריכטר, שהיה כפוף לאדולף אייכמן. תפקידו הרשמי היה "להדריך את ממשלת רומניה בחקיקת חוקים נגד היהודים, בדומה לחוקים שנחקקו בגרמניה."
וכך, ב-5 בפברואר נחקק "חוק בטחון המדינה", שקבע שעל אותה עבירה ייענש יהודי בעונש כפול מהעונש המוטל על נוצרי.
ב-27 במרס נחקק חוק להפקעת בתים שבבעלות יהודים.
על סמך החוק הופקעו למעלה מ-40,000 בתים ודירות. ב-15 במאי הוצאו היהודים מהגנת החוק וחויבו בעבודות כפייה.

28/06/1941
הרומנים רוצחים 15,000 יהודים ביאש
בערב ה-28 ביוני תקפו את יהודי יאש (Iasi) חיילים גרמנים ורומנים, חברי "שירותי המודיעין המיוחד הרומני", שוטרים ואזרחים.
אלפי יהודים נרצחו בבתיהם וברחובות; אלפים נוספים נעצרו על ידי סיורים של חיילים גרמנים ורומנים ונלקחו למטה המשטרה.
בבתיהם הציבו נוצרים צלבים, אותות וכתובות כגון "כאן חיים נוצרים, לא יהודונים".
למחרת, הגיע "יום ראשון השחור", במהלכו ירו חיילים רומנים באלפי יהודים שהוחזקו בחצר מטה המשטרה.
4,330 השורדים ויהודים רבים שהובאו מכל חלקי העיר, רוכזו בקרונות מטען ובמשאיות; 2,650 מהם מתו מחנק ומצמא, ואחרים איבדו את שפיותם. ב-30 באוגוסט הוחזרו ליאש 980 יהודים ששרדו.

08/07/1941
תחילת רצח יהודי בוקובינה ובסרביה
עם הפלישה לברית המועצות ביוני 1941, כבשו גרמניה ורומניה את בסרביה ואת צפון בוקובינה. מנהיגי רומניה, המרשל יון אנטונסקו, וסגן ראש הממשלה מיחאי אנטונסקו וכן חברי ממשלה אחרים, נתנו לצבא ולז'נדרמריה הרומנים פקודה סודית להשמדת יהודי בוקובינה ובסרביה תחת שם הצופן 'טיהור השטח" (Curatirea Terenului)
ערב המלחמה הוקמה מתוך שירות הביטחון הרומני יחידה מיוחדת, מעין איינזצגרופן, בפיקודו של סגן ראש הממשלה, מיחאי אנטונסקו, יחידה שנקראה: 'השדרה המיוחדת'.
עד אוגוסט 1941 נרצחו בבוקובינה ובבסרביה 150,000-160,000 יהודים, בעיקר על ידי יחידה זו וכן על ידי הצבא הגרמני ואיינזצגרופה D ובשיתוף האוכלוסיה הנוצרית המקומית.
באוגוסט הוחל בהקמת מחנות וגטאות בהם רוכזו היהודים הנותרים.

ב-8 ביולי אמר מיחאי אנטונסקו בישיבת ממשלה: "אני מבקש מכם, היו חסרי רחמים. אין כאן מקום להומניטריות מתקתקה וחסרת שחר… אני מצדד בהגירה כפויה של כל היסוד היהודי מבסרביה ומבוקובינה; יש לגרש אותם מעבר לגבול… אינני חושש שמא ההיסטוריה תשפוט אותנו כברברים… אם יש צורך בכך, השתמשו במכונות ירייה, ואני אומר כי החוק אינו קיים."

היהודים שנותרו בחיים לאחר הרציחות, גורשו בצעדות מוות לגטאות ומחנות בבסרביה.
הם צעדו מאות קילומטרים בחום הקיץ, רעבים, חולים ותשושים. חיילים רומנים ירו בכל מי שכשל. בספטמבר 1941, לאחר שהייה של כשישה שבועות במחנות זמניים, גורשו יהודים אלה לטרנסניסטריה – שם רוכזו במחנות ובגטאות. כ-195,000 יהודים גורשו למחנות אלה, וכ-145,000 יהודים נספו שם.
בנוסף להם, נרצחו על ידי הרומנים כ-180,000 יהודים אוקראינים שהיו לפני כן בשטח זה.

24/07/1941
הקמת הגטו בקישינב; 10,000 יהודים נרצחו מהפלישה ועד מועד זה
יהודי קישינב נרצחו במספר שלבים. כאשר נכנסו יחידות רומניות וגרמניות לעיר, נטבחו יהודים רבים ברחובות ובבתיהם. מספרם המדויק אינו ידוע, אך החוקר מטטיאס קארפ, העריכו ב-10,000. לאחר הקמת הגטו נרצחו בשיטתיות 2,000 יהודים על ידי יחידה שהורכבה מאנשי איינזצקומנדו 11a מאיינזצגרופה D . יחידה זו בחרה לרצוח עוסקים במקצועות חופשיים (רופאים, עורכי דין, מהנדסים) ואינטלקטואלים יהודים.
חיילים ושוטרים רומנים סייעו ככוח עזר לאנשי האיינזצקומנדו בחלק מרציחות אלה.
11,000 היהודים ששרדו את גל הרצח רוכזו בגטו שהוקם ב-24 ביולי 1941 בפקודת המושל הרומני של האזור והמפקד הגרמני של האיינזצקומנדו.
יהודי הגטו נושלו מרכושם, עונו ונלקחו לעבודות כפייה. רבים נרצחו וגופותיהם לא סולקו, דבר שהרגיז את הגרמנים.

15/09/1941
150,000
יהודים מגורשים מרומניה לטרנסניסטריה; 90,000 נספים.
טרנסניסטריה (Transnistria) היא אזור במערב אוקראינה, מצפון מזרח לרומניה, מעבר לנהר הדנייסטר. אזור זה מסר היטלר לרומניה בתמורה להשתתפותה במלחמה נגד ברית המועצות.
לאחר שנכבשה על ידי רומניה, הפכה טרנסניסטריה לשטח ריכוז עבור יהודי בסרביה ובוקובינה  וצפון מולדביה-  (Moldavia) יהודים שאותם גירשו הרומנים בפקודתו הישירה של מרשל רומניה, יון אנטונסקו.
הגירושים החלו ב-15 בספטמבר 1941, ונמשכו בהפסקות עד סתיו 1942;
15 בספטמבר הוא תאריך הגירוש הרשמי של היהודים מבסרביה.
רוב היהודים שגורשו לטרנסניסטריה אולצו לעבור את הדרך בהליכה.
מסלול הגירוש כלל ארבע תחנות: אטאצ'י (Atachi) , תחנת המעבר המרכזית – קוסאוטי (Cosauti) , רזינה (Rezina) וטיראספול  (Tiraspol)..
עשרות אלפי יהודים נהרגו בדרכי הגירוש, נורו בידי המלווים הרומנים או מתו ברעב, בצמא, במחלות, בהתעללות ובאפיסת כוחות. טרנסניסטריה הפכה לקבר אחים ליהודי רומניה. בשנות השלטון הרומני, מסתיו 1941 עד אביב 1944, נספו שם כ-90,000 מתוך 150,000 המגורשים. (על פי מקורות גרמניים, גורשו 185,000 איש.) בנוסף למעשי טבח שבוצעו בידי רומנים בעת הגירוש, נרצחו עשרות אלפי יהודים במחנות בוגדנובקה (Bogdanovka) אקמצ'טקה (Akhmechetka) ודומנקבק (Domankevk)..
הצבא והז'נדרמריה הרומנית השתתפו גם ברציחת כ-200,000 יהודים מאוקראינה. באוקטובר גורשו גם יהודי דרום בוקובינה לטרנסניסטריה.
יון אנטונסקו קבע כי בסרביה תהיה 'נקייה מיהודים' ובבוקובינה יושארו מ-90,000 יהודיה רק כ-10,000 יהודים שנחשבו חיוניים לכלכלת האזור.

11/10/1941
חמישים אלף יהודי צ'רנוביץ שברומניה נכלאים בגטו 
צ'רנוביץ הייתה העיר המרכזית במחוז צ'רנובצי, ובירתה לשעבר של פרובינציית בוקובינה. פרובינציה זו עברה מרומניה לברית המועצות ונכבשה שוב על ידי רומניה ביוני 1941, עם הפלישה לברית המועצות.
ב-11 באוקטובר, בפקודת מושל האזור, קורנליו קאלוטסקו, נכלאו כל יהודי צ'רנוביץ, יותר מ-50,000 איש, באזור של מספר רחובות צדדיים, ונציגים של הבנק הרומני הלאומי החרימו את חפציהם ורכושם. למחרת החל גירוש יהודי צ'רנוביץ לטרנסניסטריה.
עד ה – 15 בנובמבר גורשו לטרנסניסטריה כ-28,000 יהודים מדרום בוקובינה, צ'רנוביץ ומחוז דורוחוי.

01/11/1941
הרומנים מסכימים לרצח יהודים אזרחי רומניה שחיו מחוץ לרומניה
בנובמבר 1941 נתן מיחאי אנטונסקו, סגן ראש ממשלת רומניה, את הסכמתו לגירוש יהודים אזרחי רומניה שחיו בגרמניה ובארצות כבושות בידי הגרמנים למחנות ההשמדה. כמה אלפים מיהודים אלה גורשו ונרצחו.

24/02/1942
טביעת "סטרומה"
בדצמבר 1941 עלו בנמל קונסטנצה (Constanta) שברומניה 769 יהודים על סיפונה של אסדה ישנה להובלת בקר, כדי להעפיל לארץ ישראל.
הספינה הגיעה לנמל קונסטנטינופול – שם עגנה למעלה מחודשיים, כאשר הנוסעים כלואים בבטנה, כיוון שלא היו עבורם אשרות כניסה לארץ ישראל.
הבריטים לא הסכימו להתיר את כניסתם על חשבון מכסת העלייה המותרת.
ממשלת תורכיה סירבה לאפשר לנוסעים לרדת לחוף, למחנה זמני שימומן בידי ארגונים יהודיים. ב-24 בפברואר 1942 גררה משטרת החופים התורכית את הספינה אל הים הפתוח, בלי מים, מזון ודלק. כעבור שעות אחדות טובעה הספינה, כנראה בשגגה, על ידי טורפדו של צוללת סובייטית. רק אחד מנוסעיה ניצל. אסון זה נחשב לאסון הימי הגדול ביותר שקרה באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה.

07/06/1942
התחדשות הגלייתם של יהודי צ'רנוביץ לטרנסניסטריה
ב-7 ביוני 1942 חודש גירושם של יהודי צ'רנוביץ לטרנסניסטריה.
עד 28 ביוני גורשו 4,000-5,000 יהודים. חלקם נמסרו לידי ה-SS והועברו מעבר לנהר בוג, ורובם נרצחו.
עד נובמבר 1943 שרדו לא יותר מ-500 מהם. כל הילדים שהיו בין המגורשים נספו בקור, ברעב, במחלות או בירי.

15/02/1944
חזרתם של יתומים מטרנסניסטריה לרומניה
עם תבוסת הגרמנים בסטלינגרד ולאחר שהצבא הרומני סבל אבדות קשות בחזית, הבינה ממשלת רומניה שהמלחמה עומדת להיות מוכרעת לרעת הגרמנים וחיפשה דיאלוג עם בעלות הברית. לשם כך שינתה את מדיניותה כלפי היהודים ואיפשרה ליהודי רומניה לעזור ליהודים בטרנסניסטריה.
ב-12 בנובמבר 1943, איפשרו השלטונות את חזרתם לרומניה של יתומים יהודים מתחת גיל 12. לאחר מאמצים הועלה גיל זה ל-15.
ב-15 בפברואר 1944 הורשו 1,884 יתומים יהודים שנאספו במוגילב-פודולסק (Mogilev-Podolski)  ובטירספול (Tiraspol) לחזור לרומניה.

30/03/1944
הסובייטים משחררים את טרנסניסטריה
במרס 1944 שוחררה טרנסניסטריה בידי הצבא האדום.
ב-30 במרס שוחררה צ'רנוביץ. באותה תקופה הצליחה ועדה יהודית שהגיעה מבוקרשט להחזיר לרומניה כ-2,500 יהודים שגורשו לטרנסניסטריה.
עד השחרור נספו כ-90,000 מתוך כ-150,000 המגורשים.
זאת בנוסף ל-185,000 יהודים אוקראינים שנרצחו בטרנסניסטריה בידי צבאות הרומנים והגרמנים.

23/08/1944
רומניה נכנעת לברית המועצות
ב-20 באוגוסט התחדשה התקפת הצבא האדום ברומניה.
ב-23 באוגוסט נכבשה יאשי.
מיכאל, מלך רומניה, ביצע הפיכה, עצר את המרשל יון אנטונסקו, פיזר את ממשלתו והקים ממשלה חדשה בראשות גנרל סנטסקו. (Sanatescu) .
עד סוף אוגוסט השמידו הסובייטים חלק גדול מהכוחות הגרמניים ברומניה, כבשו ערים ראשיות, כולל בוקרשט, והמלך מיכאל הכריז מלחמה על גרמניה.
עם כניעת רומניה לברית המועצות, איבדה גרמניה את רוב אספקת הנפט הטבעי שלה ואת כל התבואה הרומנית.

(מקור: ביה"ס להוראת השואה – יד ושם )