כחלק מפעילות ההנצחה השוטפת של ארגון א.מ.י.ר., אנו משקיעים תשומת לב מרובה בחשיפתה של השואה שעברה יהדות רומניה ושגודלה, עוצמתה ומימדיה לא ידועים עדיין בצורה שלמה לציבור הרחב.

מתוך ראייה זו, מעבר לטקסים ולעצרות שמקיים הארגון על בסיס שנתי על פי חלוקה אזורית או של אירועים ספציפיים, נבנה שיתוף פעולה נרחב עם מוסד 'יד ושם' על מנת להעמיק את הקשר, פרסום המידע, התצוגה המוזיאלית וההכרה הציבורית בנתונים המלאים על מה שקרה ליהדות רומניה בזמן מלחמת העולם השנייה, בשואה.

קיום עצרת מרכזית שנתית לזכר שואת יהדות רומניה ביד ושם, היא יוזמה של ארגון א.מ.י.ר. ופרי שיתוף פעולה של תקופה ארוכה עם מוסד 'יד ושם'.

ב – 19.07.16 התקיים זו הפעם הראשונה אירוע שנתי-ארצי של זיכרון המתייחס לשואת יהודי רומניה באופן ספציפי, והתאריך שנבחר (י"ג בתמוז) מסמל את התאריך העברי בו החלה שואת יהודי רומניה, התאריך בו נתן הגנרל אנטונסקו את הפקודות שהורו על תחילת ההשמדה של יהודי רומניה.

יהדות רומניה, שהחלה את מלחמת העולם השנייה בתור הקהילה השלישית בגודלה באירופה עם כ – 850,000 יהודים, חוותה השמדה של מחצית מאוכלוסייתה. הסיפור שמתחיל ברצח לפני הוראות הגרמנים וממשיך במאמצי הצלה של המלכה האם – קיבל הכרה רשמית באמצעות עצרת שנתית מרכזית זו בשיתוף 'יד ושם' – אירוע שהפך למסורת שנתית הנוצרת את זכר יהודי רומניה.

את העצרת הנחה איש קול ישראל, בני הנדל.

הרב יוסף וסרמן עלה ראשון עם שירת תפילת "אל מלא רחמים" והקראת 'יזכור' מרטיטה.
אחריו עלה הרב ישראל מאיר לאו המכהן כיום כיו"ר מועצת 'יד ושם' והרשים את הקהל עם הקשרים ששיתף שהיו למשפחתו עם רבנים מפורסמים ברומניה, עם ציון העובדה כי החסידות החלה ברומניה והניעה תנועה משמעותית בעולם ועם הערכתו הכנה לקהילת יהודי רומניה.

אחריו עלה מיכה חריש – יו"ר ארגון א.מ.י.ר. שעם קול חנוק מהתרגשות סיפר על נפלאות יהדות רומניה בישראל ובארץ המקור, ציין אופנים בהם פועל ארגון א.מ.י.ר. למען הנצחת השואה של הקהילה ואיך החל הרעיון של קיום העצרת הנוכחית.

צעירי היידישפיל הנעימו את אוזני הקהל עם 'שירים מבית אמא' שגרמו לקהל גם לדמוע וגם להצטרף אליהם בשירה.

הגב' אנדראה פסטרנק – שגרירת רומניה בישראל – עלתה כאשר היא מתייחסת לתפקידה המורכב כדיפלומטית בנסיבות הללו ולתפקיד שהיה לדיפלומטים רומנים בזמן השואה שבזכותם ניצלו חיי יהודים ושניים מהם אף זכו להיות מוכרים כחסידי אומות עולם.

הגב' קולט אביטל המשמשת כיום כיושבת ראש מרכז הארגונים של מיצולי השואה בישראל, הביאה עימה ציטוטים של הסטוריונים וחוקרים מהעשורים האחרונים אשר הצליחו לשפוך אור נוסף על הסיפור הגדול של השואה שהתרחשה ברומניה.

יוחנן רון-זינגר, שורד שואה מטרנסניסטריה שיש לו חלק חשוב ומהותי בקיום העצרת ועומד בראש וועדת 'יד ושם' בא.מ.י.ר., סיפר כיצד החל את פעילותו ההנצחתית, על המסע בעקבות שואת יהדות רומניה שערך אשתקד ועל שיתוף הפעולה עם 'יד ושם' המתייחס לקיום העצרת הנוכחית אך גם לשינוי ושיפור הצגת חלקה של השואה ברומניה בתוך מוזיאון 'יד ושם'.

ד"ר אאורל ויינר – חבר הפרלמנט הרומני ויו"ר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה שטרח והגיע במיוחד לאירוע, אמר כי הוא רואה בא.מ.י.ר. את האחות של הפדרציה ברומניה ושמח מאוד על פעילותה הענפה ושיתוף הפעולה בין הארגונים. כמו כן, נקב במספר פעולות שעושה הפדרציה בעצמה ברומניה במטרה להנציח את זיכרון השואה.

סיים את העצרת ההסטוריון, ד"ר רפי ואגו מאוניברסיטת ת"א שהוא גם היועץ האקדמי של ארגון א.מ.י.ר. ומי שהיה חבר הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה בראשותו של אלי ויזל, עם הרצאה מרתקת לתוכה הכניס ציטטות מצמררות של אישים רומנים שהתבטאו בלאומניות ושנאה כלפי היהודים בתקופות המקדימות את התפשטות הנאצים ותעמולתם, העלה שאלות מורכבות המתייחסות לפני חברה ההופכת להיות אנטישמית ולאומנית וסיכם את הפרקים העיקריים בתולדות הזוועות שחלו על יהדות רומניה.

עוד מס' עובדות שצויינו במהלך העצרת:

  • מבין היהודים הרומנים שנרצחו בשואה, כרבע מיליון מתוכם נרצחו בהוראה ישירה של הגנרל, יון אנטונסקו, ביוזמה עצמאית רומנית.
  • כיום אנו יודעים שלמשטר הרומני היו תוכניות מגירות להגליית כל יהודי רומניה ומסירתם לידי הנאצים כחלק מ"הפתרון הסופי" שלהם ושהשינוי במגמה נבע ממניעים אינטרסנטיים רומנים גרידא.
  • 'גיא ההריגה' של יהדות רומניה היה בטרנסניסטריה – אזור אשר נכבש על ידי הגרמנים והרומנים ב-1941 ונמסר לרומנים כגמול על השתתפותה במלחמה מול ברית המועצות ומעין פיצוי על העברת שטח צפון טרנסילבניה לריבונות הונגרית.
  • מסתבר שאמירות אנטישמיות חמורות נאמרו והוצעו ע"י הרומנים כנגד היהודים הרבה לפני עליית הנאצים לשלטון ולכך נמצאו ממצאים…

העצרת הסתיימה עם שירת 'התקווה' שבאותם רגעים קיבלה משמעות גדולה עוד יותר.

 

 לעמוד הסרטונים מתוך האירוע – לחץ/י כאן !

 

ב – 09.07.17 , נערכה עצרת מרכזית שנתית לציון שואת יהדות רומניה זו השנה השנייה ברציפות והפעם בסימן: "והגדת לבנך!" בהשתתפות בני הדור השלישי והרביעי ועם דגש על יום השנה למותו של אלי ויזל ז"ל ועבודתו העניפה של ההסטוריון, ד"ר ז'אן אנצ'ל.

800 איש מכל רחבי הארץ – בני גילאים שונים : מילדים ונערים ועד למבוגרים – התכנסו בסמוך לאנדרטת הפרטיזנים ביד ושם מתוך רצון לכבד פרק כאוב בהסטוריה של קהילת יהדות רומניה שאירע בזמן מלחמת העולם השנייה.

בעצרת נכחו נציגי הנהלת הקהילות היהודיות ברומניה, ראשי קהילות יהדות רומניה בארץ, חוקרים, הסטוריונים, אנשי 'קריטטה', קונסול שגרירות רומניה בישראל, שורדי שואה שרשמו נוכחות מרשימה בהבאת ילדיהם ונכדיהם, נציגי 'יד ושם', רבנים ומכובדים.

לאחר דברי פתיחה מרטיטים של בני הנדל – איש קול ישראל לשעבר ובן לשורדי שואה מרומניה בעצמו – עלה לבמה יפים רוזנברג שהוריו ניספו בשואה ואמר 'קדיש'. אחריו עלה הרב, אלחנן גוטמן, שריגש את הקהל עם אמירת 'אל מלא רחמים'.

אחד מרגע השיא בעצרת נרשם כאשר עלו שישה נערים ונערות בני דור 3 ו – 4 של שורדי שואה והניחו זרים לפי הקהילות שמשפחתם מייצגת (יאשי, בוקובינה, בסרביה, בוקרשט, דורוחוי וצפון טרנסילבניה).

שעיה בן יהודה – מנהל אגף קשרי חוץ ביד ושם עלה לשאת דברים בשם הארגון אותו הוא מייצג וסיפר על הקשר המשפחתי לשואת יהדות רומניה ועד כמה רואה מוסד יד ושם את חשיבותה של העצרת המתקיימת ביוזמת ארגון א.מ.י.ר. כחשובה. הוא ציטט מדבריו המפורסמים של אלי ויזל ז"ל : "לשכוח את המתים שווה ערך ללהרוג אותם פעם נוספת", אמר והוסיף: "זאת לא ניתן שיקרה".

מיכה חריש – יו"ר ארגון א.מ.י.ר. הסביר בדבריו את מורכבות הפעילות של וועדת יד ושם שהוקמה בתוך הארגון במטרה לקדם את קיום העצרת ואת נראותה של שואת יהדות רומניה בכל דרך ואמצעי בשיתוף עם יד ושם כמו גם על הקשר האמיץ בין עצרת זו ליתר פעילויות הארגון משך כל השנה.

יוחנן רון-זינגר – שורד שואה ויו"ר וועדת יד ושם בתוך ארגון א.מ.י.ר. שהוביל בהתמדתו את המהלכים לקיום עצרת שכזו, עלה לבמה והודה לכל העוסקים במלאכה מתוך יד ושם ומתוך ארגון א.מ.י.ר. ושמח על שהסתייע להגיע לרגע מכונן שכזה בתולדות הנצחת הקהילה.

ד"ר אאורל ויינר – יו"ר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה  – שהגיע במיוחד מרומניה בשביל להשתתף בעצרת מלווה ברעייתו, סיפר לנוכחים אילו פעולות נעשות במקביל ברומניה על ידי הפדרציה לשימור זיכרון השואה וכיצד שיתוף הפעולה ההולך וגדל עם ארגון א.מ.י.ר. מועיל ומפרה לשני הצדדים.

את האתנחתא המוסיקלית סיפק הכנר, סניה קרויטור, עם מגוון יצירות יהודיות.

את פרק ההרצאות סיפקו שניים :

ראשית, עלתה ד"ר גלי מיר-תיבון, הסטוריונית העוסקת בחקר השואה, דור שני לשורדי שואה מטרנסניסטריה ומחברת הספר: "רשימת האימהות" אשר עניינה את הקהל בדבריה כאשר הסבירה כיצד הסיפור של אימה והנתונים אותם הציג לראשונה ההסטוריון, ז'אן אנצ'ל, הניעו אותה לחקור ולהתעמק בסיפור שואת יהדות רומניה וסיפור הנשים בפרט.

אחריה עלה ההסטוריון, ד"ר רפי ואגו, מאוניברסיטת ת"א שהוא גם היועץ האקדמי של ארגון א.מ.י.ר. ומתמחה בהסטוריה של מזרח אירופה שנטל חלק בוועדת ויזל לחקר השואה, וריתק את הנוכחים כאשר ערך השוואה מלומדת בין דרכו ועבודתו של חתן פרס נובל, אלי ויזל ז"ל, לבין ההסטוריון המוערך, ד"ר ז'אן אנצ'ל ז"ל.

בין דבריו סיפר: "ב – 11.11.2004 בטקס מרשים ומרגש בארמון הנשיאות של רומניה, ארמון COTROCENI הגיש אלי ויזל לנשיא רומניה דאז, יון איליאסקו, את דו"ח הוועדה לחקר השואה ברומניה בראשה הוא עמד… באותו מעמד בקולו המרשים והמעורר אמר אלי ויזל, בין היתר :
"זכרו, לא כל הקורבנות היו יהודים, אבל כל היהודים היו קורבנות".
המבוכה על פני נציגי הממשל והציבור הרומני הייתה ברורה, והדומייה הייתה מוחלטת לאור דברי תוכחה קשים וכנים אלו. הוא סיים את דבריו באמרו, "עבורנו, חברי הוועדה זאת הייתה משימה קדושה – לכבד את האמת על ידי זיכרון המתים. עבורם זה כבר מאוחר מדי, אבל לא עבור ילדיהם ועבורנו. "
בספרו המונומנטאלי של ז'אן אנצ'ל על תולדות השואה ברומניה בהוצאת "יד ושם" הוא כתב – "ההשתתפות הרומנית בהשמדת העם יהודי נעשתה תוך בחירה חופשית, על סמך אידיאולוגיה אנטישמית שקדמה לגזענות הנאצית ולא בעקבות לחץ גרמני ואיומים. ואילו כאשר הגיע ממשל אנטונסקו למסקנה כי חיסול היהודים שנותרו בשטחו אינו משרת עוד אינטרסים לאומיים רומנים כפי שהוא הגדיר אותם, הפסיק את החיסול למרות הלחצים הגרמנים ובניגוד להם. "
עוד הוסיף כי : " שואת יהודי רומניה הייתה זקוקה ל"כרוניקר" של השואה ברומניה. אנצ'ל הציב לעצמו מטרה עבורה עמל לפחות 3 עשורים, עם כוח עבודה והתמדה שמעטים היו כמוהו- להעלות על המפה את גורלם של יהודי רומניה, להתגבר על השקרים, ההטעיות, ההסתרות, ההכחשות, וגם להתגבר על השתיקה אשר אפפה את הנושא בארץ ולא זכתה לעידוד של גורמים שונים. במשך שנים לא היה מספיק תיעוד, הארכיונים ברומניה היו סגורים, וגם לאחר מהפכת 1989 הדברים זזו לאט.

ז'אן אנצ'ל פעל רבות בצינורות שונים על מנת לדלות ולגלות חומרים חדשים ואחר כך לשלבם בתוך המחקרים שלו. הוא חתר בצורה כמעט אובססיבית לבנות תמונה שלמה ומפורטת ככל שניתן מחלקים אשר עמדו לרשותו, ולא בכדי אמרו קולגות רבות כי מחקרו הוא מן המפורטים ביותר שנכתבו עד כה בתולדות השואה."

בסיום העצרת עלתה הזמרת, רוני דלומי, והנעימה את אוזני הקהל בשירים המתאימים למעמד.

 

 לעמוד הסרטונים מתוך האירוע – לחץ/י כאן !