ארגון א.מ.י.ר. שם לו למטרה להנציח ולשמר את ההיסטוריה והמורשת של יהדות רומניה ופועל לעשות כן דרך מגוון פעילויות, אירועים ויוזמות.

 

להלן מבחר פעילויות של הארגון מהחודשים האחרונים:

 

  1. מחקרים ותכנים היסטוריים:

    1.1 מתקדם ביצוע המחקר על תרומת יהדות רומניה לביטחון ישראל ע"י אל"מ (מיל.) בני מיכלסון, רמ"ח היסטוריה לשעבר בצה"ל, ויו"ר העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית. פרויקט זה צפוי להמשך 18 חודשים מיום התחלתו.
    הועברה טיוטה ראשונה של עבודת המחקר מאז עליית היהודים הראשונים מרומניה לארץ ישראל, ב-1882, ועד למלחמת ההתשה. בשבועות הללו נמשכת עבודת ביצוע החלק הנוסף של המחקר,  אשר יקיף את התקופה שבין מלחמת ההתשה ועד ל"צוק איתן".
    המחקר כולל את סיפורם של יוצאי רומניה, במערכות ישראל, מאז ימי ניל"י, והשומר, דרך המחתרות, הצבא הבריטי, צה"ל, קהיליית המודיעין, זרועות הביטחון והתעשיות הביטחוניות,  ועד מבצע "צוק איתן", מעודכן על סמך מחקרים חדשים, וידע נוסף שהצטבר בנושא עד היום. כולל המלחמות, האינתיפאדות, ומבצעים רלוונטיים ביניהם.

1.2 במסגרת א.מ.י.ר. הוקמה וועדה אקדמית, בראשותו של פרופ' דני קורן.
חברי הוועדה הינם: ד"ר רפי ואגו, ד"ר דפנה סליאר, ד"ר גלי תיבון, פרופ' ליביו רוטמן.
הוועדה עוסקת כעת בהתנעת מחקר היסטורי מקיף על תרומת יהדות רומניה להתיישבות העובדת בישראל.

1.3.  לקראת "הבמה הרעיונית ע"ש יצחק ארצי", אשר עליה ידווח בהמשך דו"ח זה, בוצע "מחקר זוטא " אודות תרומת יהדות רומניה לכלכלת ישראל, במסגרתו אותרו ונסקרו 38 אישים בכירים מקרב יוצאי רומניה (ו-4 מתוכם דור 2 ליוצאי רומניה) אשר תרמו תרומה מהותית לכלכלת ישראל, לפני קום המדינה ולאחריה.

 

  1. חסות א.מ.י.ר לפעילות המרכז לחקר יהדות רומניה באוניברסיטה העברית בירושלים

א.מ.י.ר. הוא שותף ונותן חסות לפעילות  המרכז לחקר יהדות רומניה באוניברסיטה העברית בירושלים .
במסגרת זו קיימנו בחודשים הללו , שני ימי עיון בנושא יהדות רומניה באוניברסיטה:
האחד ב-15 למרץ בנושא: "חברה, תרבות, והיסטוריה בבוקובינה – מחוז ה- "Multi-Kulti" של רומניה" ,
והשני ב-14 ליוני בנושא: "רומניה ויהודייה, מהמלחמה הגדולה לתקופת השואה".
פרטים אודות שני ימי העיון מפורטים מטה. זאת לצד החזקת פעילות הארכיון של המרכז, אשר בו נמצאים אוצרות תרבות רבים. בחודשים הללו ארגנה האוניברסיטה בתאום ובסיוע של א.מ.י.ר., משלחת סטודנטים מצטיינים לרומניה ,במטרה לעודד עבודות מאסטר ודוקטורט על ההיסטוריה של יהדות רומניה. המשלחת תצא לרומניה בספטמבר הקרוב , ועל הביקור ברומניה נדווח בדו"ח הבא.

 

  1. כנסים אקדמיים:

3.1. "חברה, תרבות, והיסטוריה בבוקובינה – מחוז ה- "Multi-Kulti" של רומניה",
                    האוניברסיטה עברית בירושלים, ב-15 למרץ:
בכנס בו השתתפו כ – 150 איש שהגיעו מצפון ועד דרום, הושם דגש על האווירה המיוחדת ששררה באזור בוקובינה על רב התרבותיות שבה וכיצד ליהודי האזור הייתה השפעה מכרעת וגדולה בשלל היבטים היסטוריים המלווים את רומניה עד היום ואת צאצאי היהודים שהגיעו משם לשנים קדימה.
ד"ר רונית פישר המרכזת כיום את מרכז דינור ללימודי ההיסטוריה של יהדות רומניה באוניברסיטה העברית בירושלים, דיברה בכנס על יהודי בוקובינה כסמל להטרוגניות האתנית ברומניה בתקופה שבין 2 מלחמות עולם. ד"ר רפי ואגו התמקד בעיר צ'רנוביץ מבעד לעיניו של פרופ' יעבץ המנוח, ד"ר פלורנס היימן הסבירה על הפרדוקסים שבזיכרון ובנוסטלגיה מנקודת מבט אנתרופולוגית. פרופ' סדרה דיקובאן-אזרחי תיארה מה קרה לרב תרבותיות הבוקובינאית לאחר השואה, באמצעות שימוש באנשי רוח כמו פול צלאן, דן פגיס ואהרון אפלפלד. ד"ר דולינקו העניקה הסבר מרתק על התיאטרון באזור, במעבר בין תקופה אוטונומית רומנית לאחת סובייטית ואילו הסופרת המוערכת, נאוה סמל, נעלה את הכנס עם תיאורים מרגשים מבית סבא וסבתא.

 

3.2. "רומניה ויהודייה, מהמלחמה הגדולה לתקופת השואה", האוניברסיטה העברית
                    בירושלים , ב-14 ליוני:
בכנס בו השתתפו קרוב ל – 300 משתתפים שהגיעו מרחבי הארץ, ניתנה פרספקטיבה מעניינת ומקיפה על ההיסטוגרפיה של יהודי רומניה בין 2 מלחמות העולם. החל מהסבר מרתק על תרומתם והשפעתם של אדריכלים יהודים ע"י פרופ' איריס ערבות, דרך תיאור העולם התרבותי של יהודי רומניה בעת זו ע"י הפרופ' משה אידל, והשפעתם על המודרניזציה של הכלכלה היהודית מפיה של ד"ר דפנה סליאר. פרופ' דליה עופר נתנה דגשים ושמה זרקור על ההיסטוריונים הדגולים: ז'אן אנצ'ל ולאון וולוביץ' – שניהם דוקטורים להיסטוריה אשר משפחותיהם נכחו בקהל, ד"ר רפי ואגו הסביר מה הייתה מהות הקשר בין יהודי רומניה ליהודים בא"י בשנים 1940 ו – 1941, הד"ר גלי תיבון התעכבה על המודלים של מנהיגים יהודיים בטרנסניסטריה, ולסיום העניקה איריס לקנר – מבקרת קולנוע ומרצה הסבר קצר על הסרט הדוקומנטרי המרתק זוכה האוסקר הרומני, "עלייה דאדא", אשר הוקרן במלואו ועוסק בהיסטוריה של יהדות רומניה ב – 200 השנים האחרונות.

 

3.3 . יום עיון "100 שנים לניל"י" בזיכרון-יעקב ב-11 למרץ:

המרצים היו: פרופ' יגאל שפי, פרופ' יואב גלבר, אל"מ (מיל.) בני מיכלסון.
ההרצאות כללו את תרומת ניל"י ומשפחת אהרונסון לכיבוש הארץ ע"י הבריטים, והנחת היסודות לקהילת המודיעין. קודם לשלב ההרצאות ביקרו 100 משתתפי האירוע ביקור מודרך במוזיאון ניל"י.
הכנס כולו נערך בשיתוף מלא עם העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית.

  1. העצרת השנתית המרכזית לציון שואת יהדות רומניה יד ושם, ירושלים.

בזכות יוזמתה ועבודתה הענפה של א.מ.י.ר., התקיים בפעם הראשונה אירוע שנתי-ארצי מרכזי של זיכרון, המתייחס לשואת יהודי רומניה באופן ספציפי, בנוכחות 600 איש שהגיעו מכל רחבי הארץ, ל"יד ושם" בירושלים.

התאריך שנבחר, (י"ג בתמוז) הוא התאריך העברי בו נתן הגנרל אנטונסקו את הפקודות שהורו על גירוש היהודים לטרנסניסטריה, ובפועל על ההשמדה של יהודי רומניה.

הסיפור שמתחיל ברצח לפני הוראות הגרמנים וממשיך במאמצי הצלה של המלכה האם –קיבל הכרה רשמית בעצרת שנתית מרכזית ב- 'יד ושם' ב-19 ביולי – אירוע שעתיד להפוך למסורת שנתית הנוצרת את זכר יהודי רומניה. את העצרת הנחה איש קול ישראל, בני הנדל, בהצלחה רבה.

הרב יוסף וסרמן עלה ראשון עם שירת תפילת "אל מלא רחמים" והקראת 'יזכור' מרטיטה.
אחריו עלה הרב ישראל מאיר לאו , המכהן כיום כיו"ר מועצת 'יד ושם' והרשים את הקהל עם הקשרים ששיתף שהיו למשפחתו עם רבנים מפורסמים ברומניה, עם ציון העובדה כי החסידות החלה ברומניה, והניעה תנועה משמעותית בעולם ועם הערכתו הכנה לקהילת יהודי רומניה. אחריו עלה מיכה חריש – יו"ר ארגון א.מ.י.ר. שעם קול חנוק מהתרגשות הרחיב וסיפר על נפלאות יהדות רומניה בישראל ובארץ המקור, ציין אופנים בהם פועל ארגון א.מ.י.ר. למען הנצחת השואה של הקהילה ואיך החל הרעיון של קיום העצרת הנוכחית.
צעירי היידישפיל הנעימו את אוזני הקהל עם 'שירים מבית אמא' שגרמו לקהל גם לדמוע וגם להצטרף אליהם בשירה.
הגב' אנדראה פסטרנק – שגרירת רומניה בישראל – עלתה כאשר היא מתייחסת לתפקידה המורכב כדיפלומטית בנסיבות הללו, ולתפקיד שהיה לדיפלומטים רומנים בזמן השואה שבזכותם ניצלו חיי יהודים ושניים מהם אף זכו להיות מוכרים כחסידי אומות עולם.
הגב' קולט אביטל המשמשת כיום כיושבת ראש מרכז הארגונים של מיצולי השואה בישראל, הביאה עמה ציטוטים של היסטוריונים וחוקרים מהעשורים האחרונים אשר הצליחו לשפוך אור נוסף על הסיפור הגדול של השואה שהתרחשה ברומניה.
יוחנן רון-זינגר, שורד שואה מטרנסניסטריה, שיש לו חלק חשוב ומהותי בקיום העצרת, ועומד בראש וועדת 'יד ושם' בא.מ.י.ר., סיפר כיצד החל את פעילותו ההנצחתית, ועל המסע בעקבות שואת יהדות רומניה שהוביל אשתקד, ועל שיתוף הפעולה עם 'יד ושם' המתייחס גם לשינוי ושיפור הצגת חלקה של השואה ברומניה בתוך מוזיאון 'יד ושם'.

ד"ר אאורל ויינר – חבר הפרלמנט הרומני ויו"ר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, שטרח והגיע במיוחד לאירוע, אמר כי הוא רואה בא.מ.י.ר. את "האחות של הפדרציה ברומניה" ושמח מאוד על פעילותה הענפה ושיתוף הפעולה בין הארגונים. כמו כן, נקב במספר פעולות שעושה הפדרציה בעצמה ברומניה במטרה להנציח את זיכרון השואה.

סיים את העצרת ההיסטוריון, ד"ר רפי ואגו מאוניברסיטת ת"א, שהוא גם היועץ האקדמי של ארגון א.מ.י.ר., ומי שהיה חבר הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה בראשותו של אלי ויזל,, עם הרצאה מרתקת לתוכה הכניס ציטטות מצמררות של אישים רומנים שהתבטאו בלאומניות ושנאה כלפי היהודים בתקופות המקדימות את התפשטות הנאצים ותעמולתם, העלה שאלות מורכבות המתייחסות לפני חברה ההופכת להיות אנטישמית ולאומנית, וסיכם את הפרקים העיקריים בתולדות הזוועות שחלו על יהדות רומניה. האירוע זכה להדים גדולים בתקשורת הישראלית.

 

  1. שדרוג התצוגה במוזיאון יד ושם הנוגעת לשואת יהדות רומניה

לאחר לחץ עקשני רב שנים, של מר יוחנן רון, יו"ר וועדת יד ושם של א.מ.י.ר., ושל הוועדה בראשותו, הושגה המטרה של שינוי תצוגת שואת יהדות רומניה במוזאון יד ושם, והתאמתה לאירועי השואה הייחודית שבוצעה בידי המשטר הרומני הפשיסטי. זו התקדמות גדולה ביותר אך אין זה סוף פסוק. העבודה בעניין זה נמשכת יחד עם "יד ושם" והד"ר יוסף גוברין.

  1. . ה"במה הרעיונית ע"ש יצחק ארצי – תרומת יהדות רומניה לכלכלת ישראל"

קיימנו ב-17 למאי, את ה"במה הרעיונית ע"ש יצחק ארצי" זו הפעם הרביעית, השנה בנושא: "תרומת יהדות רומניה לכלכלת ישראל".

באירוע שנערך במלון 'דן פנורמה' בת"א, השתתפו מאות אנשים שהוזמנו במיוחד וייצגו את מכובדי הקהילה בארץ ומראשי המשק הישראלי והקהילייה העסקית, ניתן היה למצוא את : הגב' ליאורה עופר – מנכ"לית 'מליסרון' ו'עופר השקעות', מר צביקה אורן – נשיא התאחדות התעשיינים בעבר, עו"ד יהודה טלמון – נשיא 'להב' לשעבר, מר אסף ברנע – כדורסלן מצטיין בעברו וכיום איש הייטק ויזמות המכהן כמנכ"ל 'סנארה ונצ'ורס', מר מיכה חריש – שר התעשייה והמסחר בעבר – כולם השתתפו בפאנל מרתק שנערך במסגרת האירוע בהנחייתו של איש התקשורת, אטילה שומפלבי.
כמו כן, נרשמה נוכחותם של יובל לנדסברג – מנכ"ל 'סנו' הנוכחי, יצחק אברכהן – מנכ"ל 'שופרסל', הגב' נאוה סמל ובעלה נועם סמל, עו"ד אברהם פורז, עו"ד איתן צחור, שלמה גנץ – מנכ"ל עיריית חיפה, אל"מ (במיל') בני מיכלסון – ראש העמותה הישראלית להסטוריה צבאית, אבי רוזנטל – מנכ"ל מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, דורית ואג, יונה קלימוביצקי, דן בן אליעזר – שגריר ישראל ברומניה לשעבר והגב' אנדראה פסטרנק – שגרירת רומניה בישראל כיום, מר עמירם שור, יודק'ה שגב – מנכ"ל התאחדות התעשיינים כיום, פרופ' אשר מעוז, אברהם (לולו) אסף, אפי שטנצלר, אריה אשד, סימונה בר-שגיא, אדריאן הלל, עו"ד יואל ריפל ושלל אנשי תרבות כמו: יעקב בודו, אנאבלה, מיכאל כורש, ציפי מור, בלדי אולייר, ניקו ניתאי, אריה לבנון ועוד.
במסגרת האירוע, הוצגה תערוכה שכללה 38 אישים – מבכירי הכלכלה והתעשייה בישראל שמקורם ברומניה – ושתרמו רבות לכלכלת ישראל בכל שנותיה – עוד לפני קום המדינה ועד היום.

בין האישים ניתן למנות את : ברונו לנדסברג, האחים עופר, משפחות שניצר וגנץ מתעשיית היהלומים (כמו גם החלוצים בתחום שהגיעו גם כן מרומניה), שלמה שמלצר, מרדכי בן ארי (אל על), עוזיה גליל, שרגא רוטמן (סולל בונה), ישראל פולק (פולגת), עובד בן עמי, אברהם קליר, מיכה חריש (שר המסחר והתעשייה לשעבר), מיכאל לנדאו (מפעל הפיס), ארנה ברי (EMC), רעיה יגלום (ויצ"ו), אפריים הרצאנו, יוסף גבעול, מאיר שמיר, זאב שרף, אסף ברנע, שמואל אהרונסון, דוד יודלביץ' ועוד…
כמו כן, הודפס ספר המפרט על פועלם של האישים וכיצד השתלבו במדינת ישראל וכלכלתה הצומחת לאורך כל השנים.
את הערב כולו הנחתה הגב' איריס לקנר והתוכנית האומנותית של הערב החלה עם הנבלנית, אביגיל לוזנן, והסתיימה עם השחקן דרור קרן בקטעים נרחבים מתוך המופע שלו, "הצד השני".

 

  1. הקמת הוועדה לקולנוע ומולטימדיה של א.מ.י.ר.

הוקמה וועדת קולנוע ומולטימדיה של א.מ.י.ר, לקידום וטיפול בהפקות סרטים ומייצגי אור-קוליים הקשורים למורשת והיסטוריה של יהדות רומניה, ולטיפול בפניות אשר מגיעות לא.מ.י.ר. בעניינים אלה. יו"ר הוועדה הוא מר יוסי אורן  -מייסד סינמטק חיפה ופסטיבל הסרטים של חיפה בעבר, ומפעילי תעשיית הקולנוע בישראל.
חברי הוועדה הם: גב' נאוה סמל – סופרת ותסריטאית ופרופ' ראובן פלגי-הקר – מן החוג לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב.

 

  1. פרויקטים של א.מ.י.ר בראש-פינה:

    8.1 וועדת האיתור המיוחדת אשר הוקמה ב-א.מ.י.ר. לאיתור והמלצה להתקשרות עם בעלי מקצוע בתחום התוכן המוזיקלי, והקמת מוזיאונים, בצעה עבודה רבה בחודשים הללו. בוועדה חברים: מר יוסי אורן, גב' נאוה סמל, גב' דיצה גושן, ד"ר רפי ואגו, ואיל פביאן. לאחר היוועצות עם גורמים מובילים בישראל בתחום הקמת מרכזי מבקרים ומוזאונים, וכן ביקורים של הוועדה במוזאונים מובילים בישראל, אשר הוקמו או התחדשו בשנים האחרונות, הכינה הוועדה רשימה מצומצמת של 5 גורמים מובילים במדינת ישראל אשר עימם קוימו פגישות, ומהם התקבלו הצעות התקשרות לא.מ.י.ר. בעניין מוזיאון יהדות רומניה בראש-פינה.
    לאחר ביצוע תהליך בחירה מסודר, נבחרה חברת "אמינאו בע"מ" ומר גב וייל, להוביל את תהליך העבודה של א.מ.י.ר בעניין זה, ונחתם עימה הסכם התקשרות. חברת "אמינאו בע"מ" מתחילה בימים אלה בעבודתה עם א.מ.י.ר.
    העבודה אשר תתבצע ב"א.מ.י.ר" בעניין זה יחד עם "אמינאו בע"מ" , תתבסס במידה רבה על החומרים ההיסטוריים אשר הכינה בשנה האחרונה , וועדת התכנים של א.מ.י.ר. בראשותו של ד"ר רפי ואגו.

8.2 הושלמו ההסכמים בין מועצת ראש-פינה לא.מ.י.ר. ובין המועצה לקבלן הבניה, לקראת תחילת בניית בניין המוזיאון. בימים אלה, נחתמים ההסכמים ועבודות הבניה בשטח יחלו בשבועות הקרובים.

8.3 בחודשים הללו החלה להתבצע עבודתה של חברת "טוקן" אשר זכתה במכרז של החברה הממשלתית לתיירות (בו השתתף א.מ.י.ר.)  , לביצוע  פרויקט בית-פיק"א בראש-פינה, במסגרתו יופק חיזיון אור-קולי על תולדות ראש-פינה וחלקם של יהודי רומניה בהקמתה. עבודת החברה וועדות ההיגוי המלוות אותה, בה משתתף א.מ.י.ר יחד עם מועצת ראש-פינה, החמ"ת, "אתרי מורשת" של מדינת ישראל וגורמים נוספים, מתבצעת בחודשים הללו באינטנסיביות. בחודש ספטמבר צפויה תחילת עבודה בתוך פיק"א עצמו, בראש-פינה, לאחר השלמת כל ההכנות מראש. השלמת עבודת ההקמה, "הרצת" ומסירת המתקן המחודש תתבצע עד סוף ינואר 2017.

8.4 עבודת הדיגיטציה של הארכיון ההיסטורי של ראש-פינה  מתבצעת בשותפות א.מ.י.ר,  במסגרתה ממוחשבים לטובת חשיפה לציבור, ושימור לדורות הבאים המסמכים ההיסטוריים של ראש-פינה, על מייסדיה העולים מרומניה.

 

  1. פעילות תקשורת של א.מ.י.ר. במדיה ובניו-מדיה.

העצרת שהתקיימה ב'יד ושם' קיבלה חשיפה מכובדת בתקשורת בישראל במקומות בולטים, כגון: כתבה כללית ב – YNET (על פי נתונים שהתקבלו, קראו אותה מעל ל – 50,000 איש (!!!) והמספר ממשיך לעלות), וראיון בטלויזיה של האתר, כתבה בתוכנית, "מעבירים לראשון"- ברשת ב', ידיעה באתר NRG , כתבה באתר "דבר ראשון", כתבה באתר "חדש בגליל", ראיון של ד"ר רפי ואגו לרדיו ירושלים בהתייחס לעצרת – שעתיים לפני תחילתה ודבר העצרת הוזכר גם בחדשות של גלי צה"ל וקול ישראל באותו היום.
חשיפה לעצרת באמצעות אתר הארגון והרשתות החברתיות הגיעה ל: 158,500 איש וממשיכה לעלות…
בעיתונות הרומנית בישראל הופיעו: 2 כתבות גדולות בעיתון, JURNALUL SAPTAMANII, כתבה בעיתון GAZETA ותעלה כתבה במגזין MAXIMUM  בגיליון הקרוב. אזכור העצרת הופיע גם בעיתון הקהילה ברומניה ובאתרי חדשות נוספים.

באופן כללי, בפייסבוק יש לא.מ.י.ר. כ – 3,500 חברים הרשומים בדף הארגון ומספרם עולה מידי שבוע 12,000 גולשים בממוצע בשבוע, צעירים שמתחילים להתעניין בדף הארגון ,קהל המגיע מכל רחבי ישראל, מרומניה, מקנדה, ארה"ב, אירופה ואוסטרליה.

ביום רגיל פעילים בדף מינימום 4,500 איש – לעומת ימי שיא של חומרים/מועדים/אירועים שמספר הפעילים מגיע עד 80,000 (!!!) כאשר פוסטים וסטטוסים מעניינים מגיעים גם ל – 6,000 צופים ואפילו 40,000.

ערוץ א.מ.י.ר. ביו טיוב – כולל עשרות סרטונים (מאירועים ומיזמים של א.מ.י.ר. מחמש השנים האחרונות), מכיל 350 מנויים ו – 185,000 צפיות הממשיכות לעלות כל הזמן.

 

  1. אירועי הנצחה ברחבי הארץ:

 

10.1. ב-31 לינואר קיימנו בהצלחה רבה את האירוע לזכרו של שלמה דוד ז"ל בחיפה.
האירוע היה בנוכחות ובהשתתפות ראש עיריית חיפה – מר יונה יהב, משפחת דוד, אנשי ציבור ועוד.
הקהל שהתאסף בסינמטק חיפה כדי לציין את זכרו של שלמה דוד היה נרגש ביותר ומלא הערכה לפועלו של המנוח.
שלמה דוד היה יליד דורוחוי – ברומניה, 1930 שהתחנך בבית ציוני ולמד בבי"ס יהודי. הוא עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1952 לאחר שעבר את השואה ברומניה. שלמה כתב 45 ספרים בנושאים שונים. החל משירה, תורה ומשחקי מחשבה, ועד לשישה כרכים מונומנטליים עם כ-4,500 עמודים על קהילת יהודי מחוז דורוחוי. על מפעל היסטורי זה זכה בפרס "יעקב גרופר".
במסגרת פעילות ההנצחה הרבה לה הקדיש שנים מחייו ומרצו, היה פעיל במסגרת "יד ושם" בנושאי השואה, והקים יחד עם קבוצת ניצולי שואה את יער קדושי דורוחוי והסביבה בהרי ירושלים, בו אנדרטה בעלת שש צלעות לזכר 6000 היהודים שנספו בפוגרום דורוחוי ובטרנסניסטריה.
בין המברכים היה מר יונה יהב – ראש עיריית חיפה שסיפר על היכרותו המיוחדת עם שלמה דוד ז"ל וכיצד התרשם מפועלו והעריך אותו כל השנים, מיכה חריש – יו"ר ארגון א.מ.י.ר. את האירוע הנחתה הגב' איריס לקנר.
בהמשך, סיפרה הבת הצעירה – דורית דוד-סימור, על ראשית חייו של אביה והמשמעות שהייתה לכל האלמנטים שספג בצעירותו ברומניה, הבת הבכורה – שרה דוד-פרדס סיפרה חוויות משפחתיות על אביה, ואילו משה נגור – הנמנה בין מקימי א.מ.י.ר. ויו"ר הכבוד של הארגון עלה לבמה כאיש המכיר את שלמה דוד מס' השנים הרב ביותר מבין כל הנוכחים באולם.
אז עלה לבמה הרב וסרמן ששורשיו נטועים עמוק בדורוחוי כדי לספר על המנוח, על היכרותם ועל משמעות הנשמה היהודית שפעמה בליבו.
ד"ר דורון קולר העומד כיום בראש ארגון יוצאי דורוחוי – אותו הקים שלמה דוד, סיפר על מהות חיי הקהילה היהודית שהתקיימה ופעלה במקום, על אישיותו של המנוח עם סיפורים מפעימים ומעוררי השראה מחייו ועם ידע מרשים על המקורות ברומניה. אחריו עלתה שושנה בן אהרון לספר על בניית המצבה לזכר הקורבנות מדורוחוי שנמצאת כיום ביער שורש שבין הרי ירושלים.

 

10.2. ב-17 במרץ, קיימנו אירוע מוצלח בבאר-שבע בהשתתפות 200 איש, במלאות 10 שנים להקמת "מוזיאון סטרומה" והתקיימה האזכרה השנתית ל"סטרומה", בהשתתפות הרב מנחם הכהן, השגרירה אנדראה פסטרנק, סגנית ראש עיריית באר –שבע, נציגי יד-ושם ודורות המשך של נציגי חיל הים. הטקס היה חגיגי ומכובד באופן מיוחד.

10.3.   ביום השואה, ב-5 למאי, קיימנו אירוע בנושא יתומי טרנסניסטריה בפתח-תקוה, בנוכחותם של 300 ניצולים ושורדים.
הטקס שנפתח בתערוכה מיוחדת שהוכנה ליום זה, נערך במעמד ראש עיריית פ"ת – עו"ד איציק ברוורמן, השגרירה – אנדראה פסטרנק, מרצים ואורחים, וכן התקיים בו פנל של יתומי טרנסניסטריה. באותו יום, קיימנו אזכרה ל"סטרומה" ו"מפקורה" באשדוד בסמוך לאנדרטת חיל-הים, בנוכחות קהל רב, ובמעמד ראש עיריית אשדוד, שגרירת רומניה בישראל ואנשי ציבור.

10.4. ב-30 ליוני קיימנו את האזכרה השנתית לפוגרום דורוחוי, בנוכחות מאות אנשים ליד האנדרטה ביער שורש.
באירוע השתתפו נציגת יד-ושם, שגרירת רומניה, שורדים, בני משפחה ואנשי ציבור שסיפרו את אשר אירע והנציחו את הקהילה הנפלאה שחיה ופעלה באזור.

10.5. ב-10 ליולי קיימנו את עצרת הזיכרון לציון 75 שנה לטבח יאשי, בבית הכנסת "בית יעקב יוסף –הרב גוטמן" בתל-אביב. האירוע היה בנוכחות ד"ר אלכסנדר אברהם מיד-ושם, השגרירה פסטרנק, מר נלו כהן ונציגים של כל ארגוני ההנצחה של פרקי השואה ברומניה.

10.6.   ב-11 ליולי קיימנו את עצרת הזיכרון לציון 75 שנה לפוגרום יאשי, בחיפה, עם התאחדות עולי רומניה בחיפה, במעמד חברי מועצת העיר חיפה, רבנים, שגרירת רומניה ואנשי ציבור נוספים.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן